כשמחפשים שעיר לעזאזל לתלות בו את האשמה בעונה המוזרה שעוברת על הלייקרס נראה שיש יותר מדי מועמדים. יש את ג'ים באס, שהחליט לעשות את הארוחות המשפחתיות שלו עוד יותר מעיקות עם הויתור על פיל ג'קסון. יש את מייק דאנטוני, שהגיע במקום הזן מאסטר, שמגלה ככל שהעונה מתבגרת שהג'וב הזה פשוט גדול עליו (השיא הגיע בראיון ההזוי שהוא נתן אמש), ואם אנחנו ממש מחפשים, תמיד יש את דווייט האוורד, שנכנס בול למשבצת הכוכב שלא מבין את הציפיות בליגה של הגדולים.
הסיבה שמחפשים שעיר לעזאזל היא שאולי בהוליווד מתקשים להתמודד עם האמת המרה, עם הפיל שבחדר, שאומר שהאשם האמיתי במצב של הקבוצה הוא לא אחר מהכוכב הכי גדול שלה, קובי ברייאנט. הטענה הזו היא לכאורה, מגוחכת. קובי הוא הקלעי המוביל של הקבוצה (27.0 נק'), המנהיג הבלתי מעורער שלה, הוא האיש אליו הולכים במאני טיים, הוא האלפא-דוג. עם זאת, ההבנה שהלייקרס פשוט קבוצה טובה יותר כשקובי לא משחק כמו קובי יוצרת פרדוקס. יותר נכון לקרוא לזה ה-פרדוקס, כי אין דרך אחרת להסביר איך השחקן הכי טוב שלך, כאשר הוא משחק את המשחק שמבליט את יכולתו בצורה הטובה ביותר, גורם לקבוצה כולה לשחק פחות טוב?
קובי בעוד רגע של חוסר אוניםעכשיו לפתוח פה גדול ולקבל מנה גדושה של מספרים. כאשר קובי זורק פחות מ-17 זריקות למשחק (קרה 15 פעמים) ללייקרס יש 63% הצלחה. כאשר הוא זורק בין 18 ל-25 זריקות (מאורע הרבה יותר שכיח מהמאורע הראשון, 37 פעמים) יש ללייקרס 46% הצלחה. לעומת זאת, כאשר קובי נמצא בזון וזורק מעל 25 זריקות בערב (גם כן מאורע לא כל כך נדיר, 18 פעמים) הלייקרס מנצחים 55% מהפעמים. אז מה עדיף? שיזרוק פחות או שישתולל לגמרי?
אולי נתון האסיסטים ישפוך עוד קצת אור על התעלומה. כאשר קובי מוסר פחות מ-5 אסיסטים למשחק, הלייקרס עומדים על 37% הצלחה בלבד. לעומת זאת, כשקובי מפנק את חבריו עם 6 אסיסטים או יותר, לא פחות מ-67% מהמקרים מסתיימים בנצחון צהוב-סגלגל. הנתון הזה קופץ ל-70% כשקובי מוסר 7 סוכריות ומעלה.
מעבר לנתונים היבשים, יש את התחושה. התקופה החלשה ביותר של הלייקרס העונה הגיע בתחילת העונה, דווקא כשקובי היה מדהים וקלע באחוזים הכי טובים בקריירה שלו. ואילו כשהממבה השחורה לקח על עצמו את תפקיד ה-Facilitator הלייקרס החלו לצבור נצחונות בקצב של קבוצת פלייאוף. המשחק שלשום מול וושינגטון היווה אוכלוסיית מחקר מושלמת לתיאורייה המתפתחת, לפיה קובי טוב זה לא הקובי שאנחנו מכירים. כל עוד קובי התמקד במסירות (מסר 11 אסיסטים עד הרבע הרביעי), הלייקרס שלטו במשחק והוליכו בבטחה ב-18 הפרש. לעומת זאת, במאני טיים, קובי ראה רק את הטבעת מול העיניים, החטיא שתי זריקות קריטיות והניצחון הלך לג'ון וול וחבריו.
כמובן שהתיאוריה הזו היא קצת מוגזמת ואי אפשר להפיל את כל התיק על קובי. הרי להגנה של הלייקרס במתפרצת (שמדורגת במקום ה-29 בליגה בקטגוריה הזו, כשרק הכאוס של סקרמנטו חלש יותר) יש חלק לא מבוטל בחוסר היכולת של הקבוצה להתקדם במעלה הקונפרנס. בנוסף, הפציעות היוו סט-בק אכזרי במיוחד שאפשר למייק דאנטוני בעיקר למשוך זמן, אבל הנקודה ברורה. לא רק בגלל קובי הלייקרס הם קבוצה שמפלרטטת עם 50% הצלחה העונה במקום לשעוט לצמרת ולאיים על הטבעת. אבל אי אפשר להתעלם מהפרדוקס הזה, ומהשאלות שהוא מעורר, לא רק לגבי הלייקרס של העונה והעונות הקרובות, אלא לגבי התפקיד שאותו מגלם קובי ברייאנט בהירואיות כזו במשך למעלה מעשור וחצי.
קובי ככדורסלן הוא, למעשה, דינוזאור. אנחנו יכולים להגיד כמה טובים הלייקרס כשקובי מוסר, אבל קובי, במהות שלו, הוא סקורר מוחלט. אולם אין היום בליגה סקוררים מוחלטים כמו קובי. גילברט ארינס נפלט מהליגה, אלן אייברסון פלט את עצמו וטרייסי מקגריידי הלך להיפצע בליגה הסינית. קובי מייצג זן נכחד של שחקנים, שיכולים לנצח משחקים לבד, לקלוע 40-50-60 נק' למשחק, לפעמים אפילו 81, ולנצח. ישנם עוד שחקנים כאלו בליגה, כמו כרמלו אנתוני, אבל קובי הוא המייצג האולטימטיבי. עם זאת, השיטה הזו הולכת ונעלמת מהעולם.
האב-טיפוס ובנו. מייקל וקובימה שקורה בלייקרס כשקובי על המגרש בדקות האחרונות מזכיר את סינדרום יוסי בניון בנבחרת ישראל עד לפני כמה שנים. נותנים לקובי את הכדור, כולם זזים הצידה ומקווים לטוב. אין תנועה בלי כדור כמו במיאמי, אין תרגילים מסודרים כמו בבוסטון, אלא פשוט תקווה שקובי יעשה את מה שהוא, עד לא מזמן, עשה יותר טוב מכל בן אנוש אחר על הפלנטה וישים את הכדור בסל. ולמרות שהמציאות חובטת בפניהם של הלייקרס פעם אחר פעם העונה, לא נראה שהם קולטים שהם נותנים מקלט לסגנון משחק שירדה קרנו.
קובי גדל על ברכיו של מייקל ג'ורדן, שהוא הוא הסקורר המוחלט. קובי הוא הדבר הכי קרוב שיש למייקל, ויכול מאוד להיות שאם מייקל היה משחק את כמות העונות שקובי משחק, גם היינו חוזים בפרדוקס שכזה מתרחש בבולס, אבל מבחינת הלייקרס, זה לא הזמן לתהות מה היה אם. זה הזמן לעשות בקרת נזקים ולהבין שאין פתרון קסמים עבור הפרדוקס הזה. אף אחד לא יעשה טרייד על קובי, זה הרי ברור. אבל מיץ' קופצ'אק וג'ים באס צריכים להבין שאם קובי לא יבוא אל ההר, הם צריכים להביא את ההר אליו. זה לא סתם שקובי הצליח רק כאשר פיל ג'קסון היה המאמן שלו. ג'קסון היה היחיד שהצליח לתעל את סגנון המשחק הזה, של ג'ורדן ושל קובי, למשהו קבוצתי שמצליח. להביא את מייק דאנטוני, מאמן שסגנון המשחק האידאלי שלו חי בעולם מקביל מזה שקובי חי בו, זה לעשות בדיוק ההפך מבקרת נזקים.
כדי שקובי יסיים את הקריירה שלו עם יותר מ-5 טבעות, הוא יצטרך לשנות את סגנון המשחק שלו, את המהות שלו, או לקוות שפיל ג'קסון יחזור לעשות פייזלים בעיר המלאכים. הכיוון אליו הלייקרס הולכת כרגע, הוא כיוון אליו היא הולכת לבד, כי לא משנה שהיא עשתה גרסא משלה לאיחוד כוכבים, זה משנה איך היא משחקת עם הכוכבים האלו, והסגנון שמוכתב ע"י קובי, הוא סגנון שלוקח אותם לכיוון הבודד הזה, הרחק מהכיוון אליו הולכות מיאמי או סן אנטוניו או אוקלהומה. כולי תקווה שבאיזשהו שלב מישהו יתעשת ב-LA, או קובי או ההנהלה, כדי לתת לממבה השחורה הזדמנות אחרונה באמת לטבעת שישית.באדיבות
באדיבות
ניתוח מאיר עיניים
הסגנון הסוליסטי נכחד כי אין היום שחקן כלשהו שהוא סקורר-על כמו מייקל או קובי. לברון למשל לא מספיק ורסטילי כדי לקלוע 50-60 למשחק. היחיד שמסוגל היום לכמות כזו של נק' הוא קווין דוראנט, אבל אין לו את הקילר כמו שיש למייקל או קובי.
להיפך, כי הם יותר חכמים. גם ג'ורדן כ"ע, בהמשך הקריירה שלו למד למסור, כאשר מישהו אחר עם סיכוי טוב יותר לקליעה.
כאשר אתה זורק כל התקפה, אנשים מפסיקים לנוע ללא כדור (זה משהו בתת מודע – גם אם ירוצו, לא יעשו זאת באותה התלהבות לאחר שלא קיבלו פעם אחר פעם ) ואז ההתקפה נתקעת עמוק.
תסתכל על משחק שלם של המלך ותראה איזה יופי, לצד ה 27 נק' לערב, כיצד הוא פעם אחר פעם מזין את חברי הקבוצה- גם כאשר זה לא מצליח – הוא גם הראשון הלילה לקפוץ על אנדרסן אחרי האלי אופ. במצב זה, לא רק שכולם נלחמים כמו אריות ורצים גם בלי כדור, אלא שכאשר לברון מגיע לכיוון הסל יש לו אפשרות של זריקה מרחוק, מסירות או חדירה ומסירה/פאול/סל.
כתבתי את זה בתחילת העונה, כתבתי את זה גם בתחילת העונה שעברה, כשעוד היו שמועות שהזן מאסטר יחזור ללייקרס.
למרות שהרבה אנשים לא אוהבים אותו, פיל ג'קסון הוא מאלף הנחשים הכי טוב שיש. תחתיו כל ממבה נראית כמו רוטוויילר, מפחיד וממושמע.
עד שלא יגיע מאמן שכזה, אחד שקובי מכבד, אחד שיידע מה לעשות עם קבוצת הזקנים הטובים הזו, זה לא ישתנה.
אני מצעטר הניתוח ממש לא נכון ומלא טעויות.
קובי התאים את עצמו מעולה עד אשר הגיעו ההפסדים מול קבוצות רציניות ושם כבר אי אפשר לשחק אותה ג'ון סטוקטון.
הקבוצה הזו צריכה אותו בתור רוצח סדרתי.
כדי להכניס שחקנים למשחק הביאו את סטיב נאש ריבונות של עולם!!
ממש כואב לי בעיניים לראות ניתוחים על הלייקרס כשאני יודע בוודאות שאנשים לא רואים את המשחקים וזורקים קלישאות לאויר.
ומי שכן רואה את המשחקים, מגלה שקובי מנסה להכניס שחקנים למשחק ולא זורק בווליום גבוה אבל מה לעשות שלפעמים הקבוצה מכניסה את עצמה לבור של 25 נק' ומישהו הרי צריך להוציא אותה משם.
נכון שלפעמים הלייקרס משחקים לא רע אבל הרבה פעמים הם משחקים כמו קבוצה נכה ואם קובי לא מנסה להשתלט על המשחקים זה יכול להיות הרבה יותר גרוע.
אין כמעט קלע בליגה שנותן יותר אסיסטים ממנו. הרבה פעמים קובי הוא זה שמרכז את המשחק ונאש משמש כקלע.
זו קבוצה גמורה לא משנה איך תסובב את זה. דאנטוני לא יודע מה לעשות עם זה. אנחנו משחקים עם 3 נכים בחמישייה , ואני מחשיב את שלום עולמי כי הוא לא מתאים לעמדה ברמות הגבוהות ואנחנו זוכרים רק את המשחקים שהוא היה סביר. הבעיה שזה קורה 1 ל 10 .
אז נאש-שלום עולמי-גאסול בחמישייה יכול לעבוד רק ביורוליג.
לא ראיתי את המשחקים אבל ההסבר שלך נראה לי הרבה יותר לעניין.
התיאוריה שכתובה כאן היא מאולצת מאוד וכופה את עצמה על המציאות.
המאמן- לטעמי, הסגנון הסוליסטי נכחד כי ה-NBA זו ליגה של טרנדים. אחרי פרישתו של ג'ורדן המון קבוצות ניסו לחקות את השיטה של הבולס עם סקורר מוחלט אחד (טי-מאק, קובי, אייברסון, ארינס, מייקל רד, פול פירס, וינס קרטר) ועכשיו הטרנד בליגה השתנה לאותו כיוון שהצליח לבוסטון ב-2008, איחוד כוכבים, ויתור על אגו וכו'. פשוט הלייקרס המשיכו באותו כיוון, והם ממשיכים בו לבד.
להביא את גאסול ולאחר מכן את הווארד נקרא להישען על כוכב אחד??
זה לא משנה את מי תביא, הסגנון הזה טבוע בקובי וכל עוד לא אין מאמן שמתעל את הסגנון הזה למשהו קבוצתי, הסגנון הזה יהיה טבוע בלייקרס. וזה הנושא של הדיון, אם הסגנון הזה מת? לטעמי, כן.
הבעייה של הלייקרס היא מייק ד'אנטוני.
1. אמש הוא הירשה לסטיב נאש (שהפך אשכרה לשוטניג גארד. הוא ל-א משחק יותר כפוינט גארד) לזרוק 19, בעוד שגאסול והאוארד ב-י-ח-ד זרקו 16 (8 לאדם), והוא נותן לאירל קלארק 8 דקות מסכנות.
2. אמש בלי קובי היה מסתיים 50 הפרש. במחצית השנייה הוא החל עם הטרוף שלו וסחב את כל הקבוצה איתו ועל גבו. קובי הוא פנומן שיכול ויודע לשחק רק בצורה אחת. אין דבר כזה "עם קובי המשחק אחרת". הוא לא יכול לשחק אחרת, וכפי שהוא משחק הוא השחקן השני בהסטוריה, רק אחרי מייקל. הלייקרס היא קובי, טייק איט אור ליב איט.
במחצית השניה השופטים התחילו עם הטירוף שלהם ודפקו ללוחמים את האמ אמא של המומנטום עם לא פחות מ 21 זריקות עונשין ברבע. אז תפסיק לבלבל את המוח יא מוצץ זרע פתטי. אתה מזכיר לי את ההתחנפויות של הישראלים לאובמה אשתקד. בא לי להקיא ממך ..
אני לא מבין מה ההתרגשות שלך מערב של 11-27 עם 3 אסיסטים?
נראה לי שגם אני יכול
סוף סוף מנחם מכניס קצת תורה והיגיון בכל הילדים.
סוף סוף,
אני איתך מנחם.
תגידו אוהדי לייקרס זה לא מרגיש לכם גועל לאהוד קבוצה שתמיד אבל תמיד (גם בהפסדים וגם בניצחונות) מקבלת הכי הרבה עזרה מהשופטים והולכת הכי הרבה פעמים לקו?
כאילו, אין לכם מחנק בגרון?
מזל שיש נתוני משחק
הבעיה של הלייקרס היא דאנטוני?
חחח מנחם הפכת לזונה הרשמית של הלייקרס לרגל זיקנתך – לא פלא שהאתר שלך מפוצץ בילדים בני 13 בלי שיערות על הביצים
שלום שב ותשתה מים שלא תיחנק מעצבים.
הפעמים היחידות שאתה רואה משחקים של הלייקרס הם מהתקצירים..
עדיף שתכין לעצמך קפה וכמה עוגיות כשרות לפסח ותקרא אנשים שמבינים כדורסל.
אני יודע שאתה רגיל להייטרים של וואלה ספורט אבל פה זה קצת אחרת.
מה חדש? לא הרבה.
קובי קולע שוב מעל 30 (כשהחלק החשוב, כפי שכתבתי לא פעם, זה העובדה שהוא זורק 27 פעמים וקולע רק 11, 40.7% עלובים) ומפסיד… שוב…
שוב הוא השחקן עם האחוז הנמוך ביותר (משמעותית) בחמישיה ושוב הוא מחליט לחרב לעצמו את הקבוצה.
והוא גם חזר כמובן למוד 3 אסיסטים בקושי לשחקן שנמצא הכי הרבה זמן עם הכדור בכל ה-NBA.
ג"ס מנצחים ב-6 כאשר בתחילת הרבע האחרון זה עמד על 18, ובחצי על 23.
קרי ותמפסון חוגגים על הקו האחורי של הלייקרס (להזכיר, שם משחק קובי…).
קרי עם 3 שלשות עדיין בקצב לשיא.
משהו ששמתי לב אליו
הזקן כנראה החליט ללקק לאוהדי הלייקרס עד לסיום העונה
תתיחסו לזה בהתאם.
מנחם לס אני נאלץ להסכים כאן עם כמה מהחברה הצעירים אתה מתגלה כחסר עמוד שדרה. אני מבין שהפנמת שללא אוהדי הלייקרס היו לך פחות תגובות באתר כ לכן פתחת במסע ליקוקים זנותי ומבחיל. שלא יאה לאדם בגילך.
אלעד שטיין!
אילו היה מטריח לעצמך לקרוא את הטור הנמצא מימין לטור זה, "המאבק על המקום ה-8" בו אני כותב שהלייקרס הפכה לנמושה, היית אולי משנה את המילים "מסע זנותי מבחיל" למילים אחרות. הלוואי וידעתי מי אתה והייתי שולח העתק מהמסר לרביך (או לאשתך?) שגם הם יידעו לאיזה ייצור פתטי גדלת להיות. תתבייש לך.
זאת לא תגובה ראויה לאדם שמכבד את עצמו ואנשים אחרים
התכוונתי לאלעד
הלוואי וכל המפגרים ייעלמו מכאן לנצח. אתמול כשבפתיחה בפריוויו עבדתי על הלייקרס צרחו שאני שונא לייקרס. עכשיו אני מלקק לייקרס. מספר התגובות באתר נוגע לי לביצים. יש לי 7,000 כניסות ביום, ואפילו זה לא חשוב לי. אני כותב בכל מקרה לעצמי ולכמה אנשים שאני מעריך באתר, והייתי עושה זאת אפילו אם היו לי 5 איש באתר. כל המקללים והמלוכלכים, עשו לי טובה ותעלמו מכאן.
כנראה שיש יותר מסיבה אחת לאיך שהלייקרס נראים העונה. מה שבטוח הוא שקובי כבר לא מספיק כדי לקחת קבוצה כזו, אפילו שיש בה כוכבים, לרמות הגבוהות. קובי היה רגיל כל הקריירה לשחק עם הקו הקדמי הכי טוב בליגה, אם אין לו את זה הוא מפספס את הפלייאוף. סופרסטאר זה גם אחד שיכול להיות סטופר בהגנה ולא נותן לגארדים לחגוג עליו. ההימור על קובי כמרכז הקבוצה התברר כטעות ניהולית של ההנהלה ושל המאמנים שעבדו עם הקבוצה עד עכשיו.
דווייט האוארד עדיין נחשב לסנטר הטוב בליגה, ופאו גאסול הוא אחד הפאור פורוורדים הטובים עדיין. אבל לא כשהם לא מקבלים כדורים תחת הסל לזריקה.
בדיוק, וזה עניין של צורת משחק. לפעמים את צריך לספוג כמה הפסדים כדי לבסס צורת משחק מסויימת ולהכניס שחקנים חדשים לעניינים. עם דוויט ופאו זה הימור ששווה היה לקחת אבל זה לא נעשה בתחילת העונה. עכשיו קצת מאוחר בשביל זה, אבל עדיין יכולים לקרות ניסים
הלייקרס עם קובי או בלעדיו משחקים ללא שיטה.
הווארד הגיע עם אורלנדו לגמר הליגה.
גאסול הוביל יחד עם קובי את הקבוצה לאליפויות .
לא יכול להיות שהצמד יזרוק 8 זריקות בלבד .
הלייקרס משחקת כדורסל לא אינטליגנטי ונאש הוא בור ללא תחתית בהגנה.
בשלוש העונות האחרונות המשחק של הלייקרס בדקות הסיום זהה.
קובי נגד שאר העולם , לקובי אין אמון בחבריו לקבוצה בדקות הסיום.
לדאנטוני אין ביצים , שינסה לשחק עם בלייק כפותח ונאש כמחליף , לתכנן תרגילים בין גבוהים ( גאסול מוסר אדיר ביחס לגובהו ) .
כל עוד יש לליקרס תליצן על הקו הם לא יגיעו לשום מקום .
הבעיה של הלייקרס שהביאו מאמן שיש לי תאוריית משחק(שעבדה מצוין בפיניקס) לקבוצה שהשחקנים הכי לא מתאימים אני לא רואה תלייקרס משחקים תשכונה של דאנתוני עם קובי נאש(39) שלום -אוטיסט וגאסול ושמישהו יסביר לו!!! שהם לא סטודמאיר דיאו וברבוסה .כ"כ קשה להוריד את ווארד וגאסול לפוסט שסטיב נאש זורק יותר משניהם ??? יש לו תקו קידמי השני הכי טוב אחרי ממפיס(לדעתי)
לא רציתי להגיד את זה כי זה משתמע מהנאמר קודם אבל קובי הוא שחקן שלא ניתן לאימון. בטח לא במעמדו כרגע. היחיד שהצליח להשתלט עליו היה פיל ג'קסון והוא לא שם. בגילו ועם הניסיון שלו אתה מצפה שיהיה יותר חכם כשחקן ובן אדם, שינהיג וישחק לטובת הקבוצה ולא יתנהג כמי שיש לו מה להוכיח למישהו. בנוסף שיבין שלבדו הוא לא יצליח לקחת אליפות, שידע את כוחו. חבל שזה לא כך.
אבל עיקר הבעייה של הלייקרס היא בהגנה, לא?
הבעיה היחידה היא דוויט האוורד,איפה דוויט של היום למפלצת ששיחקה באורלנדו??
מנחם אתה מצחיק אותי.. האוורד הוא לא הסנטר הטוב בליגה ואפילו לא קרוב לזה,הייתי לוקח 10 אחרים על פניו כמו שהוא נראה..(מארק גאסול,דייויד לי,נואה,אסיק,צנדלר,היברט ועוד..).
מאור,
אילו התחלת קבוצה היום, אני מאמין שעדיין היית מתחיל עם האווארד ומקווה שהיית יכול להחזירו לימים עברו. כולו בן כמה? עדיין צעיר במלוא אונו. רק צריך מאמן חכם.
הי מאור,
אילו התחלת קבוצה היום, אני מאמין שעדיין היית מתחיל עם האווארד ומקווה שהיית יכול להחזירו לימים עברו. כולו בן כמה? עדיין צעיר במלוא אונו. רק צריך מאמן חכם.
לכולם נכנסתי לדיון מאוחר .
הנה הסיבה שהלייקרס נכשלה העונה.
נאש קרוב לגיל 40 קובי קרוב ל 35 שלום עולמי גם כן
גאסול מעל 30 והווארד עם גב דפוק.
ספסל …לא קיים.
תגידו חכמה שבדיעבד .אך אני לפחות עיקבי במשאל פתיחת העונה של הופס חזיתי בפירוש שהלייקרס תהיה כישלון העונה .
(אל תדאגו פישלתי בדברים האחרים)
וברצינות אנו רואים את הלייקרס כבר שנתיים בדיעכה ומה עשו ?
הביאו את נאש המתבגר (למרות עונה יפה מאד אשתקד)ואת האווארד שאחרי הפציעה ללא גיבוי אמיתי .במערב התחרותי והמהיר היה לי ברור שהלייקרס תתקשה.
עם כל הכבוד לקובי (שאגב הפתיע אותי לטובה העונה)
אין מה להשוות את הלייקרס לקבוצה כמו סאן אנטוניו .
פארקר ,גינובלי ,ודאנקן לא פחות טובים מנאש ,קובי וגאסול אלא שהראשונים נהנים מספסל אדיר שאין בנמצא בלוס אנג'לס.
אותו כנ"ל בצורה קצת שונה ההשוואה מול אוקלהומה .
ולכן אני מופתע מהמופתעים.
רק חבל שקובי שהוכיח בהחלט שהוא עדיין בשיאו לא יזכה כנראה לאסוף טבעת שישית בטח לא בלייקרס .ואגב שום פיל ג'קסון לא מסוגל למנוע זאת אלא שינוי טוטאלי בסגל שינוי שקשה עד בלתי אפשרי לעשותו.
שורה תחתונה: קובי מראה שהוא לא מסוגל להשפיע על הקבוצה לטובה, הוא לא מנהיג וגורם לאחרים להיראות רע ולהיות חסרי ביטחון. תצטטו כמה סטט' שבא לכם, זה לא העיקר (ראו כתבה של פלד בספורט5). קובי הוא לוחם גדול וצריך להיות עסוק בעצמו כשאחרים (אהמממ…. נאש) מדברים ונותנים את הטון. שים את הכדור בידיים של נאש ורק מגאסול והווארד יש לו מינימום 10 אסיס' למשחק. קובי הוא אנטי כדורסל ומחרב לא פחות משהוא מציל. כמות הזריקות שלו הזויה וכן כמות הדקות -ככה זה כשהמאמן הוא ליצן. ברגע זה אם מוציאים את קובי מההרכב הלייקרס פורחים כמו מטורפים ומנצחים 10 משחקים רצוף רק בגלל שלשאר השחקנים תרד אבן מהלב. הוא סרטן, מה לעשות. והכי נורא זה שהוא מנסה להשתנות כי הוא רוצה אליפות, אבל האינטיליגנציה הרגשית שלו פשוט לא קיימת ולכן הוא חבר נורא לקבוצה. אגומנייאק מוחלט. מנסה להתחרות בלברון ודוראנט במקום להתרכז בטובת הקבוצה כמו מנהיג אמיתי (נאש ששינה תפקוד לגמרי). ולסיום, להגיד על קובי שהוא שני למייקל זו אמירה של ילד בן 11 שרואה היילייטים ביוטיוב. או מתלהב מ-81 נקודות במשחק זניח בן זניח. יש לפחות 40 כדורסלנים שהשפעתם על אליפויות ועל קבוצותיהם הייתה כבירה בהרבה משל השחקן הדי מעצבן הזה- ג'ינובילי, פארקר, דאנקן, שאקיל, אלג'ואן, סטוקטון, בירד, מקהייל, וייד, דוראנט (אחוזים טובים יותר בלי כל הנזק), אייזיאה, רודמן, פיפן, גארנט, פירס, ריי אלן, מלון*2, מג'יק, וורתי, ג'אבר, אין לי כוח להמשיך יש עוד רבים מאוד – וכל אלה לא רק ששיחקו טוב מקובי במאניטיים, רובם ככולם גם לא שיחקו בקבוצות עמוסות כישרון כמוהו והפיקו יותר מפחות, דבר שקובי לא מסוגל לעשות. את כולם- כולם- הייתי לוקח כשחקן ראשון בבניית קבוצה לפני הנפוח הזה.